בשעור יסודות העיצוב נדרשנו להגשת התכשיטים שלנו לראש.
לא כולם הספיקו להגיש, החלטנו שכל אחד שמגיש יציג את התכשיט שלו במרכז כשהוא עונד אותו (לראשו(?)).
בסופו של דבר (למרות החששות שלי מהפוסט הקודם), זיהו את המטען הפוליטי של התכשיט שלי. הבעיה היא שעומס הפרטים והסיפור הביא להסטת העין מהצורה. כמעט ולא היו התייחסויות לשפה העיצובית, לקומפוזיציה וכו' (אני מבין כעת למה).
מעניין שאכן קשה היה להבין בצורה ברורה שהמסר הוא הכעס והכאב על השלטון הכוחני בארצנו.
איה העירה על חוסר ההתיחסות לחלק הפנימי של התכשיט, על אופן התאמתו לראש ועל אי התאמתו להצגה שאופשרה.
תכשיט שמאד ריגש אותי במקוריות שלו, בבחירה של המוטיבים הדינמיים והמעוקלים, בזרימה, בזה שהוא משדר ניגודיות נהדרת בין תדמית הלובש אותו להתפנפנות שהוא מעניק, היה תכשיט בצורת 2 ספירלות מחוברות לצורת 8 כלשהי, היוצרת 2 מוקדים משני צידי הראש (הקדמי והאחורי) שעליהם אלמנטים המשנים צורת מקווים במוקד אחד, לכדורונים במוקד השני.
לא כולם הספיקו להגיש, החלטנו שכל אחד שמגיש יציג את התכשיט שלו במרכז כשהוא עונד אותו (לראשו(?)).
בסופו של דבר (למרות החששות שלי מהפוסט הקודם), זיהו את המטען הפוליטי של התכשיט שלי. הבעיה היא שעומס הפרטים והסיפור הביא להסטת העין מהצורה. כמעט ולא היו התייחסויות לשפה העיצובית, לקומפוזיציה וכו' (אני מבין כעת למה).
מעניין שאכן קשה היה להבין בצורה ברורה שהמסר הוא הכעס והכאב על השלטון הכוחני בארצנו.
איה העירה על חוסר ההתיחסות לחלק הפנימי של התכשיט, על אופן התאמתו לראש ועל אי התאמתו להצגה שאופשרה.
תכשיט שמאד ריגש אותי במקוריות שלו, בבחירה של המוטיבים הדינמיים והמעוקלים, בזרימה, בזה שהוא משדר ניגודיות נהדרת בין תדמית הלובש אותו להתפנפנות שהוא מעניק, היה תכשיט בצורת 2 ספירלות מחוברות לצורת 8 כלשהי, היוצרת 2 מוקדים משני צידי הראש (הקדמי והאחורי) שעליהם אלמנטים המשנים צורת מקווים במוקד אחד, לכדורונים במוקד השני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה